תורת הקוונטים, שהיא הבסיס לפיזיקה של ימינו, מחברת בין חומר ותודעה ובין מדע ומיסטיקה. בניגוד למדע המכני של המאות הקודמות, תורת הקוונטים נותנת לאדם תפקיד כתודעה שיוצרת ומעצבת את המציאות. ובמקום עולם מנוכר של חלקיקי חומר נפרדים זה מזה, תורת הקוונטים מתארת מציאות שבה ברמה העמוקה הכל מתחבר יחד. כיצד אפשר להשתמש ברעיונות הקוונטיים כדי לעצב מציאות טובה יותר בחיינו?
בסרט "bleep" (בליפ) (What the Bleep Do We Know!?) מוצגת שאלת הפיסיקה הקוונטית במובן הכי פשטני ואנושי שלה – מה עלינו לעשות איתה ומה היא אומרת לגבי התודעה האנושית. איך נקרב וניישם את החיוביות והשמחה בחיינו.
הסרט הזה מסביר למעשה את ההשלכות של הפיסיקה הקוונטית על מנגנון המחשבה האנושית.
המנגנון אשר מראה כי האדם הוא זה שיוצר את המציאות של עצמו באופן מוחלט.
חלקו הראשון של הסרט מציג, באמצעות ראיונות עם פיזיקאים, רעיונות מרכזיים של מכניקת הקוונטים, ובפרט אי הוודאות שהביאה תורה זו ללב הפיזיקה המודרנית. מרואיינים אחרים עוסקים בפעולתו של המוח. הסרט משלב בין ראיונות דוקומנטריים לסיפור בדיוני ואנימציית מחשב במטרה לקשר בין מדע לבין רוחניות. הסרט עוסק בנושאים מגוונים מתחומי מכניקת הקוונטים, פסיכולוגיה, נוירולוגיה, תורת ההוויה, מטאפיזיקה ורוחניות. הוא מכיל ראיונות עם דוקטורים שונים מתחומי המדע והרוחניות, יחד עם סיפור על צלמת חירשת המתמודדת עם עברה. ישנו בסרט שימוש ניכר באנימציית מחשב מתקדמת כדי להמחיש רעיונות שמוצגים בו (כגון פעולת המוח), וכן למטרות אמנותיות.
כיצד זה פועל?
על פי מודל הפיזיקה הקוונטית כל חלקיק של חומר יכול להימצא במספר מקומות בו זמנית, אז הוא מתנהג בצורה של גל. כאשר מגיע צופה ומתבונן עליו, אותו חלקיק "בוחר" נקודה אחת במרחב להימצא בה ומתנהג כאלקטרון.
למעשה החלקיק הזה אינו קיים שם תמיד, אלא הוא נעלם מייד כאשר ההתבוננות בו מפסיקה ושוב הוא נמצא בכמה מקומות בו זמנית. ניתן אפילו לצפות בעצמים כאשר הם מופיעים במספר מקומות בוזמנית.
מציאות זו קיימת במיקרוקוסמוס וגם במקרוקוסמוס
לדוגמא: אדם מנסה למצוא חנייה עם רכבו. בו בזמן שהוא מחפש חנייה ישנם אינספור מקומות פנויים לחנות בהם ולמעשה המכוניות שנמצאות בחניות אינן ממש שם – הן שם רק בפוטנציאל (זהו אופיו של גל). כאשר האדם מתבונן על המקומות האפשריים לחנייה נוצרת בחירה של המכונית האם להימצא שם או לא להימצא שם. כיצד המכונית יכולה לבחור משהו?! למעשה המכונית אינה שבוחרת – המכונית קיימת ממילא בכמה מקומות בו זמנית, כמו האלקטרון הבודד שמרכיב אותה. מי שבוחר אם המכונית תתממש באותו מקום או לא הוא המתבונן.
המתבונן יוצר באמצעות מחשבתו את מיקומו של האלקטרון, או צירוף האלקטרונים (= מכונית). אם המתבונן מאמין שהמכונית נמצאת בנקודה אחת מתוך כל האפשרויות – שם היא תמצא. למכונית עצמה אין רצון, אלא רק אפשרויות. כאשר המתבונן אינו מאמין כי המכונית נמצאת שם – היא אינה מתממשת שם, אלא באחד הפוטנציאלים האחרים שלה.
המוח האנושי – המימוש
מנגנון זה פועל ברמה הפיזית של הפיזיקה הקוונטית ועובד בשיתוף עם אופן פעולתו של המוח האנושי והקשרי הנוירונים שבתוכו; הקשרים אשר משתנים כל הזמן, נבנים, מתהדקים, או משתחררים – הכל בהתאם למחשבות שהאדם מייצר במהלך היום. ככל שאדם חוזר על מחשבות מסוג מסוים הקשרים בין הנוירונים מתהדקים ומייצרים יותר מימוש של אפשרויות בדרך אחת. משמע – ככל שאדם ירבה לחשוב שקשה למצוא חנייה באזור מסוים, כך הקשר הנוירונים במוחו יתהדק ותמיד יממש את האפשרות הזו של הימצאות החלקיקים. מה שיקרה לאדם זה שהוא תמיד יסתובב לחפש חנייה ללא הצלחה, וככל שלא יצליח יחזק עוד יותר את הקשר בין הנוירונים הפועלים בנושא – זהו מעגל שתחילתו הוא סופו, וסופו תחילתו.
מה ניתן לעשות על מנת לשבור את המעגל ולבנות קשרים חדשים בין הנוירונים?
הדרכים ליצור דפוסי מחשבה חדשים הן רבות ושונות כך שכל אדם יכול למצוא את זו המתאימה דווקא לו. אחת הדרכים היא המדיטציה. ישנן אינספור טכניקות של מדיטציה, אשר כולן מטרתן הסופית להביא את האדם להכיר את אופי פעולתה של התודעה ואת היכולת שלו להתעלות מעליה ולנהל אותה. תרגול מדיטציה לאורך זמן מביא את האדם להכיר באופן ממשי בעמדת המתבונן – זה אשר חווה את המחשבות מנקודת מבט אובייקטיבית ולא כפוף למרותן; אז יכול האדם לבחור עם אלה מחשבות לשתף פעולה ואיזה מציאות להביא אל הפועל בחייו.
העיקר שיש לזכור הוא שקיימת עבור כל אחד ואחת האפשרות לנהל את התודעה, לבחור את המחשבות ולברוא את המציאות. למעשה כולכם עושים את זה כל היום, רק באופן בלתי מכוון… הנכם מוזמנים לקרוא ספרות, להשתתף בסדנאות , המחזקות את היכולת שלנו ליצור את המציאות באופן מודע לתרגל יצירת הרצוי לנו. יצירת גל/תדר חיובי ישבח בכל רגע נתון את איכות החיים שלנו.
אשמח לשמוע את דעתך