לקחתי פסק זמן של שבועיים – לעכל את ה"כמעט" חודש שלי ביפן עם האיש חימק'ה שלי. מעל הכל זאת הייתה סדנאת זוגיות מיוחדת 24/7 עם בן הזוג מזה 35 שנים. מה כבר אפשר לגלות? תתפלאו המון. אז נלך להתחלה…פעם לפני כמעט 30 שנים "כמעט" יצאנו לשליחות ביפן, לתקופה של שנתיים, שם האיש שלי היה אמור ללמד תחריט באוניברסיטת טוקיו כאסיסטנט לטטסויה נודה אומן יפני מפורסם ומוכשר של חיתוכי עץ יפנים. היינו מצוידים אז בשתי ילדות קטנות…ואז..בדקה ה90 קיבלתי רגלים קרות וביטלתי את הנסיעה…זה נשאר סוג של חלום שלא מומש עבורו. לפני כשנה וחצי ביתנו הקטנה יצאה להפקת עבודה ביפן שבסופה הציעה לאבא שלה להצטרף אליה לטיול (גם היא גדלה על הסיפור "הפיספוס…לא נסענו ליפן.."). ומאז שחזר אני רק שומעת בבית על יפן…רואים תוכניות טלוויזיה מיפן..עד שבסוף אמרתי : טוב אני אסע איתו ליפן אולי אתחבר יותר. ליפן ובעיקר איליו – בכל זאת 35 שנים של זוגיות עושים את שלהם!!!!. וכך היה. העלאתי כמעט באופן שוטף פוסטים בפייסבוק שלי , זאת הייתה אחת הדרכים שלי להכיל את החוויות, האתגרים, הבלבול, המחלות שצצו, הפחדים, הנפעמות, היופי, התרבות השונה, האהבה וההתחדשות ואני יוצרת כאן בבלוג שלי יומן מסע.
תודה שיש לכם סבלנות ועניין לקרוא. כבר כמה חברות אמרו לי זהו עכשיו יפן זה הטיול הבא שלנו, תגובות אחרות שקיבלתי..זהו לא צריך לנסוע ליפן ראינו ולמדנו דרכך הכל. איזה הכל ?- זה פשוט קסם, וכל כך אחר שם.
1. ההתחלה…בשמיים בדרך ליפן..מעל העננים הכל נראה בהיר ואפטימי….לקח יום ומשהו להתאפס…ביציאה מהשגרה..להארגן על הרגשות והתסכולים…יפן זה זמן וקצב אחר..התמצאות שונה..וזוגיות שפוגשת אתגר במרחב שונה מהבית…פתאום אני תיירת וזה מוזר. ואכן… פריחת הדודבן היפיפיה בשיאה והיפניות חמודות מאד..הבלונד והתלתלים שלי…לא ממש מתאימים לנוף הכללי כאן…חחח….ואז חזרתי לחדר במלון..פתחתי את האינטרנט והבנתי שאנחנו ביום השואה..הפרופורציות ישר מתאפסות!
2. רק לזמן מושאל החלפתי בית כנסת במקדש…אני קטנה קטנה שם למטה בכתום..ולעניין אחר, אנחנו קצת המומים איך היפנים מוכרים פרות בסופר, כל פרי ארוז יחידנית כמו תכשיטים יקרי ערך. ועולה בהתאם…הנה האיש שלי בוחן בקפידה איזה פרי לרכוש בחנות יוקרתית….במשך יום שלם חיימק'ה ואני חלקנו תפוח עץ שעלה 12 ש"ח וכמו הפולניה מהבדיחה…שלנו יותר טובים….חחח….
3. תובנות מיפן:
1. מסורת לצד טכנולוגיה..תגדילו את התמונה של שתי היפניות..הסלולרי צמוד גם לתלבושת המסורתית.
2. צבעי עונות השנה והפריחה באים לידי ביטוי בהכל..בצבעי הבגדים המסורתיים, גם בעיצובי החנויות..בצבעי האריזות…בצבע הגלידות…וחשבתי (ואולי זאת המצאה שלי גם בצבעים של המדים המנקות את קרונות הרכבת ביעילות ואדיבות וקידה על כל צעד ושעל… שלא ראיתי כדוגמתה).
אז הפעם בקיוטו כדי לא להיות חריגה התאמתי את עצמי לצבעי הפריחה..
3. תודעת שרות שטרם פגשתי-הרצון המוחלט לעזור ולשרת אותך בנימוס "על" – מתנה. ד'ש מפריחת הדובדבן.
4. תוהה..כתבתי שיצאתי למסע ביפן להתבונן..אז מחשבה יוצרת מציאות…נולדו לי הבזקים של התקפי חרדה משום מקום (מה שום מקום ? חברות הסבירו לי בהתכתבות את כל עניין הקארמה, כאילו שאני לא יודעת אז חקרתי וחקרתי)…הגב נתפס ברמה שרותקתי למיטה..דרמה?…יוצרת הבנה על מה ולמה המהומה..האיש שלי תיפקד מדהים סביבי..היגיע מדקר יפני…עשה את מלאכתו…כמטפלת אנרגטית היה מעניין לראות ולחוות שיטת טיפול שונה ממה שאני מכירה..וגם הגיע מתורכמן שהסביר לי מה מותר ומה אסור לי לעשות..(כנראה שלא ניתן היה לוותר על שלב הכאבים) ועכשיו אני אומרת באתי להנות…משחררת את החקירות לעכשיו…אז…קמתי בבקר חדשה לשוק של קיוטו שמתנהל כבר שנים פעם בחודש ב 21 לכל חודש לא משנה על איזה יום זה נופל..גם לא משנה מה המזג אוויר השוק מתקיים..סוג של שוק פישפשים הכי שווה בעולם – שאני ראיתי עד היום .
5. ביפן בארץ השמש העולה..אנחנו 6 שעות לפני הארץ..אז..יום העצמאות כבר מתחיל כאן…תודה-בזכות כל הברכות וההילינג ששלחתם אלי…בזכות מחשבה יוצרת מציאות ומוטיבציה מטיבה..בזכות המדקר היפני…ובזכות הזריזות האופינית לי (מזל דגים ונחום תקום) אני בהחלט שבויה בקסם של קיוטו..הגעתי לחבק עצים, לנוח עם סלעים והתחזקתי..וכל מילה מיותרת..התמונות לא ממש מחמיאות למציאות הטבע, הגנים העיצוב קסם עוצר נשימה..חג עצמאות משובח לכולנו..
6. הגיגי בקר לקראת שבת בניכר..כשיוצאים לחו"ל..את נשארת את…ותלוי עם מי את במסע…אז יש פתאום מקום להתבונן בשונות, לפתח סבלנות וסובלנות, לתת מקום לאחר, לראות מה חשוב באמת ועל מה את מוותרת, אני מתרגלת לשחרר שליטה…וזה הכי מאתגר עבורי….אז כן אני על הרגלים (כאבי הגב הולכים ופוחתים). תודה לכולכם שברכתם ושלחתן אנרגיות טובות ותובנות על התקפי החרדה..בטח הבזקים מגילגולים קודמים…מעורר התבוננות מעניינת ויש לי גם מסקנות…. אז…לבשתי לבן ליום העצמאות ויצאתי למקדש לחבק עץ..חיים התעניין כמובן באומנויות לחימה וחרבות..תוכלו לראות מה מעניין אותי (חיבוק עצים) ומה מעניין את חיימק'ה שלי (במרכז אלו חרבות חחחח)…וקיוטו בלילה…קסם של חוויה עם האורות ואומני הרחוב..שבת שלום.
7. משהו על לראות את האחר..יושבים בסטארבוקס ( קפה ממש לא משהו) ..ולא מצליחים להתחבר לwi-fi בחור צעיר שיושב לידינו ישר פונה אלינו אם צריך עזרא..(כי ניתן להתחבר רק דרך האתר של בית הקפה. אבל אם אתה לא יפני אז אין לך קשר- משהו בהגיון שלהם?). בכל מקרה הבחור לוקח את האיפד של חיימק'ה מקליד את הקוד שלו..אנחנו אומרים לו יפה תודה..והופ מחוברים לעולם…כמה פשוט…ואני יכולה להראות לכם מה רואה מהחלון שאני יושבת בו…נפלאות הטכנולוגיה..ועזרא הדדית.
8. מוזר…יש ליפנים תכונה הם הולכים..כמעט כולם (גברים ונשים) עם נעלים גדולות במידה אחת לפחות מהגודל הרגיל..(לא משנה איזה סוג נעל: סניקר, ספורט, אלגנטי, בובה, עקב, מגף, כפכפי אצבע…).אני מנסה לנחש שזה בגלל המסורת שלה להסיר נעלים במקדשים…בכל אופן אני מסתכלת עליהן..בעיקר על הנשים עם נעלי עקב..גדולות ממידתן…ותוהה..אין לי מושג איך הן צועדות בהן…מזכיר לי את נכדתי נכנסת לנעלי העקב של אמא שלה…מפאת הכבוד לא מצלמת זאת כי זה פשוט יראה חוסר נימוס. לעומת זאת התלמידות היפניות האלו שמחו לעשות לי פוזה לפני המצלמה….שבת שלום.
9. מחשבה..בדרך כלל כשיש שפעת או חום או הקאות ושילשולים…אנחנו אומרים הגוף מדבר…הגוף מנקה..יום שישי בלילה מאוחר מצאתי את עצמי בחדר הכביסה של המלון ביפן…עושה שתי מכונות (לבן וצבעוני, כמו בבית)..מסתמסת להנאתי עם חברותי מישראל וביתי בפריז..חיימק'ה שלי בינתיים עשה אמבט חם להרפות שרירי גב ורגלים עייפות (בחו"ל מה לעדות צועדים וצועדים וגומעים ק"מ)…משחלף זמן רב ולא שבתי לחדר, האיש שלי בא לבדוק שלא חטפו לו את ה"גישה"..ובהזדמנות גם תעד…אז כן גם את זה עושים בחו"ל…ודווקא נראית לי דרך נחמדה לנקות..במקום גוף דואב…ועכשיו גם נישת הארון הקטן שלנו בחדר מלא בגדים נקיים וריחניים להמשך המסע..אגב חדר כביסה במלון…אופציה נוספת למפגש מרתק עם תושבי העולם..פגשתי אינדונזית שגרה בהולנד, אישה אנגליה, אוסטרטלי הזוי (שבטח חשב עלי אותו הדבר) וזוג יפנים..וקיקשנו לנו…מפגש בין תרבויות..שבת שלום.
10. הי מחוברים..הפעם רק להגיד שבוע מבורך..התובנה היא ההודיה שהעזתי לצאת למסע הקסום הזה בידיעה ברורה שזה הולך להיות מאתגר…שבוע מבורך.. סתכלו על העץ הזוגי הזה (צד שמאל) שנינו ביחד וכל אחד לחוד, השורשים מחוברים תומכים זה בזה, ומגיעים אל על…חשבתי על הזוגיות והחברות שלנו כמה הולם! ואור השמש עובד דרך העצים הענקיים האלו ישר על הראש שלי, כן יש חוויה שקיבלתי כאן סוג של מכת חשמל, סוג של הארה – אין ספק, בוודאי על חיי ובוודאי על הזוגיות שלנו. מוארת חחחחח? חיימק'ה צילם!
11. היום בצהרים בישראל ב"סוזןן דלל" חגגו חברי מקהילת היוגה צחוק..את יום הצחוק הבין לאומי…אני הייתי איתם באסטראל. בפועל הנה ככה עשינו תרגיל יוגה צחוק מקומי הנושא: "סלפי מווי"..קרי סרטון סלפי יוגה צחוק ביפנית..(אגב הרעיון לצלם אותן כי הן כל הזמן הצטלמו וצחקו) . שבת אור לכולנו. בדרך לעבור מקיוטו לטוקיו…הרבה לוקחת מהעיר הזאת ( אחרי התרבות, הנופים, האגמים, העצים, הסלעים, האנשים, המקדשים, הפריחה, האכל….חחחח) ובעיקר את שחרור השליטה (חחחחח) ואפשרות הזרימה בחיים.
12.זהו…שבוע חדש (רביעי) אחרון ביפן…נפרדים מהאגמים..מקדשים…טבע…עצים…אדמה…אבנים…נהר…אגמים…שקט…לטובת העיר הכי ההזויה והתזזיתית בעולם שאני הייתי בה עד היום….שבוע מבורך למעבר החד…
13. בחיים לא ראיתי כמות כזאת של אנשים חוצים כביש…טוקיו..אמצע היום…נהרות אדם..על הדרך תוכלו לשמוע ויכוח של זוג …הוא אומר לה..והיא אומרת לו…(חיימק'ה שלי ואני בטוב כמובן). אז סליחה שהמכוניות טיפה מסתירות..זה היה פשוט מראה גורף של המונים….המשך שבת שלום לכולנו….אנחנו כבר לקראת סגירת השבוע והתחלה של הישורת האחרונה של המסע המרתק הזה.. הסרטון יועלה בקרוב כשאלמד לעשות זאת בינתיים עוד טיפה אגמים, אבנים ומקדשים..
14. היום אני חווה את טוקיו אחרת..לא התחברתי אליה בתחילת המסע..ואז באה קיוטו והרגיעה הכל..אז…אולי אני אחרת..יש קסם גם בקצב, בעיצוב, באורות ובתזזית…..ובעיקר מצאנו בית קפה איטלקי עם קפוצ'ינו בדיוק כמו שאנחנו אוהבים אותו…ולידו בגט צרפתי עם חמאה פשוטה..אחרי כל מיני מאכלים אסייתיים…זה הכי קרוב לבית!!!..שבוע מבורך…
טוב מחר מתקפלים הביתה…פתאום הגעגוע לנכדים נעשה ממשי…אז הנה לפניכם קצת תרבות הדפסים מפורסמים מאד..דגמים של טוקיו העתיקה המסורתית…ורמז…האיש שלי לא אוהב להצטלם..תמונה אחרונה בסט הזה צילמתי אותו מצלם..אז זה מאחורה…מותר? נכון?
אשמח לשמוע את דעתך